הוזמנתי ע"י ענת מגל להשתתף בפרויקט החדש לה, " הייתי רוצה להיות " , לפרויקט זה היא בחרה בנשים וגברים, כשהיא סקרנית לדעת מה היו חלומותיהם?, מה הם רצו להיות? ומה הם עושים היום? בפרויקט היא שואלת 4 שאלות: מה רצית להיות ? , מה עושה עכשיו ?, כי?, מה החלום הבא?
ניתן היה לענות בקצרה או בהרחבה. כמו בפרויקט הקודם שלה ‘נשים 365’ גם הפעם המשתתפים יבחרו באופן אקראי, אך יש כמה חידושים: – התמונות של המשתתפים יצולמו ע”י צלמים מקצועיים. הצלמים מקבלים את התוכן של הראיון ויחד עם המרואיינים יוצרים את הצילום המתאים. – הפרויקט הוא בינל”א, ולכן כל מפגש מופיע בעברית ובאנגלית. אני צילמתי את מיקי והנה הראיון שערכה אתו ענת :
מיקי גאביירו | ישראל והעולם הבין גלקטי מה רצית להיות ? כבר כשהייתי קטן, רציתי להיות סוג של לוחם. תמיד הלכתי עם ‘חרב’ על הגב, כל הזמן הייתי בעולם של פנטזיה. אני ממש זוכר את החלומות שלי מילדות, כמו למשל ילדה שאהבתי ודמיינתי שהיא בצרה ואני מופיע על חבל ומציל אותה..גם יצרתי לי עולם כזה. היו לי בובות שההורים הביאו לי מגרמניה. הרסתי אותם, שרפתי, ניפצתי ויצרתי לי מזה משהו חדש, לוחמים חדשים שהייתי מעצב להם בגדים, נשקים.. אהבתי להיות זה שעושה את מה שהוא רואה ולא שמכתיבים לי. עד היום מה שנותן לי השראה זה להסתובב בחנויות צעצועים, לאסוף דברים קטנים ולהמשיך הלאה עם הרעיון שלהם, לפתח את זה בדרך שלי, רציתי להיות לוחם, כי זו בדידות מוצדקת. זו דמות שהיא תמיד לבד, דואג לעצמו, צד לבד את האוכל שלו. כילד גדלתי לבד. האחים שלי היו גדולים וההורים בעבודה מה אתה עושה היום ? העולם שלי מפוצל לשתיים – ד”ר שיש, שזה המקצוע שלי, אני איש שיש. השני גאביירו, אמן פנטזיה. אני מפסל דמויות מיניאטוריות ומייצר עולמות פנטזיה. כל הזמן יש מאבק בתוכי איזה חלק זקוק ליותר זמן, איש השיש או גארייבו..אני חי את הפנטזיה, גם איך שאני נראה. עם השרירים, השיער הארוך עם הצמות, הצמידים והשרשראות. זה גם איך שאני מתייחס למציאות, כאל משהו זמני. כל ענייני השכר דירה, קניות, זה לא העולם שלי, זה סה”כ משחק שאני עומד בחוקים שלו כל ההתייחסות שלי לנשים, לילדים, לכל דבר, היא ממקום של פנטזיה, שאין בו גבולות וחוקים, אין טוב ורע. לכל אחד יש אינטרס לשמור על הזהות שלו. אני רואה סצנות וזה מה שאני מפסל. יש לי יותר מ – 100 דמויות שכבר פיסלתי מסיפור שיש לי בראש כבר הרבה שנים למשל אחת סצנות שאני עובד עליה היא של מלך ויקינגי, קצת שיכור, עם חולשה לנשים. הוא יושב בארמון בנשף, הביאו לו 3 רקדניות, שאחת מהן מתנקשת. הסיטואציה שרואים היא שהמתנקשת מחזיקה פגיון מורעל מאחורי צעיפי הריקוד. הוא לא רואה את זה, רק יש לו הבעה חשדנית על הפנים מה החלום הבא שלך ? להתמסר לפיסול בלי שאני אצטרך את ד”ר שיש על הכתף, בלי העול הכספי. אני רוצה לשבת וליצור וגם להזמין ילדים ואנשים ראות את הדבר הזה. אני מדמיין האנגר שלם, שברגע שנכנסים אליו שוכחים שיש דבר כזה שנקרא מציאות.. כשנכנסים ממרים את הכסף במטבעות זהב, לובשים בגדים מתאימים, וגם יהיה אפשר להתחתן בקול תרועה..רציתי לעשות את הפרויקט גם לילדים מוגבלים, לאפשר להם לחוות משהו אחר מהמציאות שלהם. בכלל, הרעיון לבטל את המציאות. תמיד רציתי לחיות בפנטזיה ובינתיים אני עובד על זה.
.
10 Mickey Gavayero | Israel & the Galaxy
Photographer : Revital Dekel
1. What did you want to be?
Ever since I was a small child, I have wanted to be a warrior. I clearly remember my childhood dreams, where for example, there was a little girl I loved and I imagined her in danger and I would appear on a rope to save her… I always carried a “sword” on my back, living in a fantasy world all the time.
I also created this world. I had dolls which my parents brought me from Germany. I destroyed them, burned them, took them apart and made them into something new – I turned them into warriors. I designed their clothes, their weapons; I liked to be the one who does what he wants and is not told what to do.
To this day, I am inspired by wandering around toy shops, picking up small objects and taking the ideas further, developing them my way.
I wanted to be a warrior, because that justifies being lonely. The warrior figure is always alone, taking care of himself and hunting for his own food. As a child I grew up alone. My brothers were much older and my parents were at work.
2. What are you doing now?
My world is split in two. I am Doctor Marble; that is my profession. I am a marble man. The other half is Grajewo the artist. I sculpt miniature figures and create fantasy worlds. There is always a battle within me to allocate enough time to each part of me, the marble man, or Grajewo.
I live the fantasy, even the way I look. I am muscular, with long hair (with braids), bracelets and chains. I relate to reality, as if it were temporary. All the daily chores like paying rent, doing shopping – these are not part of my world, these are just a game and I play by the rules.
My attitude to women, children, to everything, comes from this place of fantasy, in which there are no rules and no boundaries, there is no good and no evil. Everyone has an interest in guarding their identity. I see scenes and this is what I sculpt. I have over 100 figures which I have sculpted out of the story I have had in my head for many years.
For example in one scene which I am working on, there is a Viking king, who is slightly drunk, and who has a weakness for women. He is sitting in his palace at a ball and 3 dancers are brought before him. One of them is an assassin. The situation is – that it is obvious that she is an assassin as she is holding a poisoned dagger under her dance scarves. Though he can’t see it, he is wearing an expression of suspicion on his face.
3. What is your next dream?
To dedicate my time to sculpture without needing to have Doctor Marble sitting on my shoulder, without the financial burden. I want to sit and create, and to invite children and people to see my creation. I imagine an entire hangar, which when you enter, reality is completely forgotten. Upon entering, you exchange money for golden coins, put on the appropriate clothing, and you can even get married to the sound of cheers.
I want to create a project for children with disabilities, to enable them to experience something other than our reality. In fact, my idea is to revoke reality. I always wanted to live a fantasy. For the meantime, I am still working on it.
צילומים נוספים , שצולמו ע"י צלמים אחרים בפרויקט
