Cig Harvey נרטיב בצילום

בצלמת Cig Harvey , נתקלתי במקרה, משהוא בעבודות שלה תפס אותי מייד, משהוא מהעולם הפנימי שלה והרצון לשתף בחוויה שלה דרך הצילום, הייתה הזמנה שקשה לסרב לה.

הייתה לי תחושה שהעבודות שלה מנהלות דיאלוג עם עבודות מוכרות אחרות של צלמים ויש בהן מן האומז', תכונה זו תמיד ריתקה אותי והיוותה תזכורת לכך שאנו אף פעם לא יוצרים בתוך בועה, אנו תמיד מושפעים ממה שנעשה לפנינו, ואך שהוא זה תמיד רלוונטי למה שאנו עושים היום.

ובכל זאת לעבודות שלה יש פן פרטי, אישי, אין ספק שהיא מאפשר לך להציץ לתוך עולמה הפנימי והתחושה היא שאתה ניכנס לתוך חלל שבו ניצבות דלתות וכל דלת שנפתחת , פותחת בפנייך עוד ועוד דלתות. לא ממש ברור אם אנו מתבוננים בצילום אוטוביוגרפי או בפנטזיה.

התצלומים של Cig Harvey, נעים על ציר מעניין, שמצידו האחד ישנו כל מה שמשותף לכולנו, אך הוא עדיין מצליח להיות ביליתי צפוי, מסקרן, מעורר. אין לנו ספק שאנו מתבוננים במצבים אך המצבים האלו בעזרת שימוש בצבעים, באור, בחיתוכים ייחודיים, אומרים לנו משהו על העולם שבו אנו חיים. המצלמה שלה מגלה לנו את מה שהעין לא יכולה לראות.